תקן יין ישראלי 

תו תקן ליין ישראלי ויפה שעה אחת קודם:

תעשיית היין בארץ אומנם נחשבת לצעירה ומתפתחת ויקבי בוטיק צצים כל שנה כפטריות אחרי הגשם ואנשים יותר ויותר מתחברים לעולם המרתק הזה של עשיית יין. יש מספר בתי ספר שמלמדים לעשות יין בית הספר ליין שורק לדוגמה מכשיר חובבי יין בקורסים קצרים ובקורסים ארוכים. בתוכנית לימודית שמעניקה את הכלים לייצר בסופו של דבר בקבוק יין  שיכול למצוא את עצמו בחנויות יין ועל השולחן שלנו. כחלק מתוכנית הלימודים מלמדים בבתי הספר הללו גם תקינות יין. דהיינו איזה חומרים מותר להוסיף ליין , איזה חומרים מסוכנים וצריך לשים לב כשמוסיפים אותם ליין כדוגמת הביסולפיט שקיים בכל יין.

לא הרבה יודעים זאת אבל כשמדובר ביין ישראלי שמשווק בארץ אין כל צורך בתו תקינות שבו מעבדה מורשית בודקת האם הנוזל שנמכר לנו אכן תקין. האבסורד הוא שכל יין שמיובא לארץ מחויב בדיקת מעבדה מאוד מפורטת ובלעדי זה אין אפשרות להכניס יין יבוא לארץ. מה ההבדל ומדוע יש הבדל נשאלת השאלה.

מדוע לא מחויב יקב קטן או גדול לשלוח אנליזה למעבדה מורשית על מנת לקבל תו תקן שבו הצרכן ירגיש בטוח שאכן בנוזל שהוא קונה יש את מה שצריך להיות על פי פרמטרים בין לאומיים. זה קיים בכל העולם, זה קיים ביבוא ולא קיים ביין המיוצר בארץ. האם יעלה על הדעת שלא תהיה תקינה למוצר מזון? האם מישהו פעם ראה שקית במבה ללא תו תקן או נקניק או כל מוצר שקשור למזון ללא פרוט המזון וחומרי התוסף שיש בו ( סוכר, אלכוהול,  חומרים משמרים ועוד ? ). כשיקב שולח יין לתחרות כדוגמת תחרות הטרה וינו בפיקוח ה OIV ובניהול המקצועי של חיים גן הם מחויבים על פי הפרוטוקול לשלוח אנליזה מפורטת של הבקבוק לפני הטעימה והיקבים יודעים שיש אפשרות שהיין ישלח לאנליזה חיצונית על מנת לבדוק האם התוצאות אכן נכונות על פי האנליזה.

תו התקן הוא מסמך שמפורטות בו בעצם הדרישות החלות על המוצר כדי שיתאים ליעוד:

והוא בא מצורך : 1) שמירה על בריאות הציבור 2) שמירה על בטיחות הציבור. 3) הגנה על איכות הסביבה. 4) אספקת מידע להגנת הצרכן.

כשחברת יבוא רוצה לייבא יין לארץ זה מה שהיא צריכה לעשות על מנת לקבל רשון לייבא את הבקבוק יין החדש :

1. להמציא דגימה של המשקה מתוך המשלוח המיועד ליבוא, במכל מהסוג שבו ישווק המשקה לצרכנים.

2. לשלוח למת"י שלוש תוויות מקוריות (בנפרד או על גבי הבקבוקים).

3. לשלוח למת"י שלוש תוויות בשפה העברית.

4. להמציא מסמכים מקוריים  של יצרן המשקה, מאושרים ומאומתים על ידי הרשות המוסמכת בארץ הייצור והכוללים את הפרטים הבאים:

א: אנליזה המפרטת את המרכיבים וכן את שמותיהם, סוגיהם ומספרי הזיהוי הבין-לאומיים של הצבעים המלאכותיים ששימשו בייצור המשקה.

ב: רשימת סוגיהם וכמויותיהם של החומרים המשמרים ששימשו בייצור המשקה, תיאור תהליך הייצור.

 ג: רשימת חומרי המוצא ששימשו לייצור המשקה.

ד: פרוט אזורי הגידול והרכב זני הענבים ששימשו לייצור היין. סומן   על-גבי התווית שם אזור גידול מסוים, ימציא היבואן תעודת מקוריות. מסמכים הכתובים בשפה זרה (פרט לאנגלית וצרפתית) יוגשו בתרגום לעברית שאושר על ידי נוטריון.

בהמשך על מנת לשחרר את היין מהמכס חלים החוקים הבאים:

א:נציגמת"יייטולדוגמאאחתמכלמותג והמוצר יילקח למעבדה.

ב: תבוצעבדיקתמעבדהלאמתהרכבהמוצר

אכן יש הגיון בתקנות הללו על מנת לשמור על בריאותינו.

ופה מתחיל הסיפור הישראלי:

בעצם שורת המחץ של הכתבה היא שכל מה שחל על יין יבוא לא רלוונטי לחלוטין על יין שמיוצר בארץ, אין תקנון ואין חוק.

 נכון כולם עכשיו מרימים גבה ולא מאמינים. תאמינו

לפני שנה בערך התכנסה ועדת מומחים בנושא יין שחבריה כללו בכירים מתעשיית היין המקומית וכן נציגי מכון התקנים הישראלי שיחד ישבו וכתבו תקן יין על פי הפרמטרים הבינלאומים של ארגון ה (International Organization of Vine and Wine) OIV.בהרכב ישבו :רותי ארדי, שרי דודיאן,  היינן אד זלצברג מיקב ברקן סגל שהיה היו"ר,שלמי כהנא, איתי להט נציג יקבי הבוטיק, ליאור לקסר מיקב כרמל, ויקטור שונפלד מיקב רמת הגולן, ישראל פלם מיקב פלם, ושלמה כהן ז"ל מנהל מכון היין שנסגר לאחר מותו .

בעצם החבורה המכובדת הזו עשתה את העבודה שהמדינה הייתה צריכה לעשות וכתבה תו תקן חדש ליין ישראלי. ראשית הגדירו מה זה יין (  משקה המיוצר באופן בלעדי על ידי תסיסה כוהלית - שלמה או חלקית של ענבי יין, מרוסקים או עם Vitis vinifera או מהכלאה של Vitis vinifera  שאינם מרוסקים, או של תירוש ענבים, מהזן חוזק הכוהל למעשה ביין אינו קטן מ- 8.5% בנפח. .Concord או מהזן Vitis genus.

אני לא אפרט את כל תו התקן המוצע אפשר להכנס לאתר :

http://www.wineboard.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/TekenWine.pdf

בעצם מה שקרה בוועדה הזו זו מהפכה. ישבו נציגי היקבים הגדולים והמשפיעים ביותר ובאו למדינה ואמרו לה אנחנו רוצים תו תקן שיהיה מקובל על כל הענף. אנחנו רוצים שליין ישראלי יהיה פיקוח שלא כל אחד שסיים קורס של שעתיים יוכל לבקבק כל נוזל שירצה ויקרא לו יין, שהחומרים שמוסיפים ליין יהיו על פי פרמטרים מדויקים ושלא יסכנו את בריאות הציבור ( תוספת לא אחראית של בי סולפיט יכולה להרוג) . באו היקבים ואמרו תקום מעבדה מקובלת על כולנו ( מת"י לדוגמא ) אשר תיתן תו תקן ליין ורק לאחר מכן יוכל אותו יקב להוציא את היין לחנויות. מכון התקנים שהשתתף בוועדה הזו וריכז את הדברים ערוך לתת מענה כמעבדה לתו תקן של יין ישראלי מקומי.

אבל שנה עברה ושום דבר לא זז ולא התקדם. משרד הבריאות ושרת הבריאות גרמן שאמונה על התקנון והחוק לא עושה דבר וחצי דבר למען חקיקה מתאימה. שרת הבריאות עסוקה בפופוליזם בדבר חוק האלכוהול ופירסומו. חוק שפוגע בתעשיית היין. היא לא מבינה דבר וחצי דבר ביין ובתעשייה שמביאה כבוד למדינה, לא מעניין אותה מאות ואלפי העובדים שמתפרנסים מייצור יין וכנראה שגם לא מעניין אותה בריאות הציבור שחשוף למוצר ללא פיקוח תברואתי. מה כן מעניין אותך כבוד השרה, תסבירי לנו.

או שיסביר לנו שר התמ"ת ( נפתלי בנט ) מדוע הוא לא דואג לאמץ תקנון זה כחלק ממדיניות משרדו. הרי הוא אמון על תקנון היבוא .

לצערי כפי שמתנהלים דברים במדינה שלנו החוק הזה רחוק מלהיכנס לספר החוקים וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ללא פיקוח וללא תקינה עד שיקרה אסון והאסון יבוא. זה רק עניין של זמן.

רעלת אלכוהול, או רעלת בי סולפיט יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך : החומצה הגופריתית שמוסיפים ליין או כששוטפים איתה חביות מופיע תחת הסימון (Sulfite, סולפיט) - E220, E221, E222, E223, E224, E225, E226, E227, E228 – זה חומר הפועל כאנטיאוקסידנט ומשמש כחומר משמר בפירות יבשים וביין מדובר חומר רעיל לגוף האדם במינונים לא נכונים הוא יכול לגרום לרגישות, להתקפי אלרגיה ואסטמה ובנוסף להרס ויטמין B1. בשימוש מוגזם יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לכליות.

תוספת סולפיט במזון בעולם הופכת להיות בהדרגתיות לבלתי חוקית

מה צריך לעשות ולאלתר:

החבורה הנכבדה שכתבה את תו תקן היין לא סיימה את עבודתה. החבורה הזו צריכה לקבל החלטות ולהתעלם ממשרד הבריאות  או ו התמ"ת ולא לחכות לגחמאות שלהם ולכנס את כל חברות השיווק הגדולות: חברת שקד שבבעלותה חנויות דרך היין, חברת אקרמן, חברת טיב טעם הסקוטית למשקאות, רשת חינאוי, שופרסל ושאר החנויות הגדולות ולהחליט יחד כי יין שאין לו תו תקן ישראלי ( בדיוק כמו שיש לשמן זית ) היין הזה לא יימכר בחנויות שלהם. ורק יין עם תו תקן שעבר בדיקת מעבדה על פי הפרמטרים שנקבעו בתו תקן המוצע של מת"י ראוי שהצרכנים יקנו אותו זו תהיה פריצת דרך ורק ככה על ידי הלחץ הזה יעשו כל 300 היקבים שיש בארץ את בדיקת המעבדה ועל פי האנליזה יקבלו מדבקת תקן ליין ישראלי תקין.

ברגע שחנות אחת תיקח את המושכות לידיים זה יתפשט כשדה קוצים. הציבור יבין שיש מישהו ששומר עליו ודואג לבריאותו.

הבדיקה תכלול: כמות סוכר, כמות כהל, ביסולפיט, תוספות אם הוספו ליין וכולי. הציבור יוכל לדעת שיש ענבים ביין ולא "חומרים לא מזוהים." כשכתוב 13.5% אלכוהול נדע שמעבדה מורשית בדקה זאת, שנדע שיש אחוז סוכר שאכן קיים ביין היבש ולא קיבלנו בקבוק יין עם רמת סוכר של חצי יבש ולהפך. היום השוק פרוץ וכל אחד רושם כל מה שהוא רוצה. אני לא מדבר על הקישקוש כשכותבים גראנד רזרב, רזרב, ספיישל רזרב ושאר המצאות שאין להם כל קשר למציאות. גם לזה צריך לתת את הדעת.

לסיכום: אנחנו כצרכנים זכותינו לדעת מה יש במוצר שמוכרים לנו בעיקר כשמוסיפים ליין חומרים כימיים.

יש להחליט על תו תקן ליין ישראלי זה קודם כל ויש כזה שמוצע על יד מת"י .

ידרשו החנויות מבעלי היקבים כי תהיה מדבקת תו תקן כי אחרת לא יכנס היין הזה לחנות ובסוף אולי הריגולטור בראשות שרת הבריאות יאמצו את התקנון ויחייבו לעשות זאת. רק ככה נוכל להיות בטוחים כי יין ישראלי הוא ראוי לשתייה ועומד בכל הפרמטרים הבינלאומים כפי שנדרש מיינות יבוא.